ההתיוונות וגילויי הגבורה כנגדה בחנוכה
חכמי ישראל ראו בהתיוונות סכנה קיומית לעם ישראל ולחמו בחינוך היווני ובתרבותו. מרד החשמונאים, שפרץ בעקבות גזרות אנטיוכוס הרביעי, הוא שעודד את התנועה העממית כנגד תופעת ההתיוונות
חכמי ישראל ראו בהתיוונות סכנה קיומית לעם ישראל ולחמו בחינוך היווני ובתרבותו. מרד החשמונאים, שפרץ בעקבות גזרות אנטיוכוס הרביעי, הוא שעודד את התנועה העממית כנגד תופעת ההתיוונות
במרוצת הדורות התפתחה אמנות יהודית מיוחדת של קישוטי סוכה. אמנות זו מצאה את ביטויה בציורים, שכללו מרכיבים שונים מן המסורת היהודית: חגי השנה, סיפורי התנ"ך, ציורים ותמונות של גדולי ישראל ועוד. לקישוט הסוכה יש גם חשיבות הלכתית – מטרת הקישוט להפוך את הישיבה בסוכה לנעימה, כי בתקופת החג הסוכה היא בית. לכן נהוג להעביר לסוכה [...]
טיול לנחלי רמת הגולן הוא מבין הפעילויות לחופש הגדול הפופולריות ביותר : מסלול רגלי באחד מהערוצים, שחיה בבריכות וטעימה מהפירות בבוסתנים הטבעיים.מעטה-הבזלת ניתן לראות במצוקיהם של הערוצים, שחתרו בו נחלי-הגולן. בשל הפרש הגובה הניכר בין הרמה לבין בקעת-השבר הסורי אפריקאי ,הכנרת והחולה, יורדים אליה נחלי-השוליים בגאיות צרים ועמוקים החותכים במעטה הבזלת.
בחג השבועות, לפני הקריאה בתורה בבית-הכנסת, קוראים את מגילת רות. המגילה מספרת על רות, שהייתה בת לעם המואבי ונישאה למחלון שבא לארץ מואב בגלל הרעב בארץ יהודה. עם מות מחלון חזרה אימו, נעמי, לארץ יהודה, ורות הצטרפה אליה והכריזה: "עמך עמי ואלוהיך אלוהיי". מגילת רות מספרת, כי אחד מצאצאיה של רות הוא דוד מלך ישראל. [...]
הישוב היהודי בגליל עבר דרך ארוכה מישוב חקלאי מבוסס – אם כי לא עשיר מאוד – במאות השנייה והשלישית והיה לישוב עירוני צפוף במאה החמישית והשישית. במאה השביעית – עם הכיבוש הערבי – התדלדל הישוב, ובמאה השמינית לא התאושש עדיין. בפרק זמן זה, שבין המאה השלישית והמאה השביעית, הצליחו הנהגות הישוב בארץ-ישראל ובגולה, לשמור על [...]
במרכז השולחן – הקערה. בזמן שבית-המקדש היה קיים, חובה הייתה לאכול כזית מקרבן הפסח ב"ליל הסדר". הכבש, שהוקרב כזבח-פסח, חייב היה להיצלות באש ולהיאכל "בחיפזון", כפי שהיה הדבר עת יצאו אבותינו ממצרים. יחד עם בשר הזבח אכלו גם מצות ומרורים, כמאמר הפסוק: "על-מצות ומרורים יאכלהו", בית-המקדש אינו עומד על תלו ומצוות קרבן הפסח שהיתה בזמנו [...]